יומני ספינה של מסעו של יעקב רוגווין בשנת 1722

הסיבה שבהתחלה, כשהתרחקנו משם, ראינו את אי הפסחא האמור כבעל אופי חולי היא שחשבנו שהדשא היבש, והחציר או עצי צחצוח אחר חרוך ומפוחם אחר הם אדמה מהטבע הצחיח הזה, כי ממראהו החיצוני הוא לא העלה שום רעיון אחר מלבד זה של טבע דליל ודל במיוחד; והמגלים העניקו לו כתוצאה מכך את המונח חולי.

ניתן אפוא להסיק, לאור ההסבר לעיל, שאי הפסחא הזה שנתגלה כעת יתברר כארץ אחרת השוכנת רחוק יותר מזרחה מזו שהיא אחת ממטרות המשלחת שלנו: אחרת, על המגלים להרשיע בצרור שלם של שקרים בדיווחיהם, שנאמרו מפה לאוזן וגם בכתב.

1) כשישה פרווה.

8. הייתה לנו רוח דרום, דרום מזרח, וסו'-סו-מערב, עם רוח מפרש עליון שונית, לא יציבה. לאחר הגשת ארוחת הבוקר, השטחים שלנו היו מאוישים וחמושים היטב, וכמו כן גם השטח של הספינה THIENHOVEN, קרובה כעת לאדמה; ולאחר שקיבלו את פקודותיהם, הם דיווחו כי התושבים שם לבושים היטב בכמה חפצים מכל מיני צבעים, וכי הם עשו סימנים רבים שעלינו לבוא לחוף, אך מכיוון שפקודותינו לא היו לעשות זאת, אם האינדיאנים צריכים להיות נוכחים בכמות גדולה, זה לא היה מותר. יתר על כן, היו שחשבו שראו את הילידים עם לוחות כסף באוזניהם, וקונכיות אם הפנינה כקישוטים על צווארם. בשקיעה, לאחר שנכנסנו אל הכביש, בין הספינות Thienhoven ל-The African Galley, שכבר הביאו מוכנות עבורנו, הרפינו את העוגן שלנו ב-22 אבות, קרקעית אלמוגים, במרחק של רבע מייל1 מהחוף; הנקודה המזרחית של האי הנושאת מזרח לדרום, והנקודה המערבית מערב-נור-מערב מאתנו.

1) לכתב העת הערוך כאן יש הערת שוליים לפיה הדורים של הדור הזה לא היו פחות גנבים מאבותיהם, והוא מתייחס לתיאורים של קוק, דה לה פרוז וקוצבו על חוויותיהם איתם בהקשר זה.

9. הרבה מאוד קאנו ירדו אל הספינות: האנשים האלה הראו לנו באותה עת את קסמם הרב על כל דבר שראו; והיו כל כך נועזים, שהם הורידו את כובעי הים וכובעים מראשיהם, וקפצו מעל הסיפון עם השלל1; כי הם שחיינים טובים להפליא, כפי שנראה ממספרם הרב שבאו בשחייה מהחוף אל הספינות. היה גם איש אי הפסחא שטיפס פנימה דרך חלון הבקתה של הגלריה האפריקאית, מהקאנו שלו, וראה על השולחן בד שהוא מכוסה בו, וראה בזה פרס טוב, הוא עשה את מנוסתו איתו שם ואז; כך שצריך לשים לב במיוחד כדי לשמור מקרוב על הכל. יתרה מזאת, אורגנה מסיבת חוף של 134 איש לביצוע חקירות לצורך דיווח על משימתנו.

1) Ubasworteln, מילה היברידית שהוטבעה; מubi המלזית, ים, וwortel ההולנדית, שורש.

2) המונח שבו משתמש Roggeveen הוא duymen; פשוטו כמשמעו אגודלים או רוחבי אגודל, אבל הביטוי ההולנדי הנפוץ כאשר הכוונה לאינצ'ים, מתוכם אחד עשר הולכים לכף הרגל.

3) לחשבונו של ברנס, ראה נספח I. הוא אומר שאוזניהם היו כל כך ארוכות עד שהן תלויות עד הכתפיים. חלקם לבשו קישוטים לבנים באונות כקישוט מיוחד.

4) הרגל זה מוזכר על ידי קוק, ועל ידי פורסטר: ראה הערת השוליים הקודמת האחרונה.

1) הכוונה מקועקע, ספק.

10. בבוקר המשכנו עם שלוש סירות ושתי שאלופות, מאוישות ב-134 אנשים, כולם חמושים במוסקטים, אקדחים וחתכים; בהגיעם לחוף נשמרו הסירות והשאלופים צמודים זה לזה על מנת להניח את גרפניהם, כשהם משאירים בהם עשרים איש, חמושים כאמור, לטפל בהם; הסירה של הגאלי האפריקאי, הייתה רכובה בנוסף עם שתי קרונדות בחרטומים. לאחר שדאגנו לכל הסידורים הללו, המשכנו בסדר פתוח, אך שמרנו היטב יחד, וטיפסנו על הסלעים, שהם רבים מאוד בשולי הים, עד היבשה המישורית או המישורית, תוך כדי סימנים ביד שהילידים, שלחצו סביבנו בכמויות גדולות, צריכים לעמוד מדרכנו ולפנות לנו מקום. לאחר שהגיעו עד כה, הוקם קורפס דה בטאיל של כל הימאים של שלוש הספינות, הקומודור, הקפטן קוסטר, בומן ורוזנדאל בראש הצוות שלו. טור זה, שלוש דרגות ברוחב, תופס עמדה מאחורי האחרים, כוסה על ידי מחצית החיילים בפיקודו של סגן ניקולאס תונאר, המהווים את האגף הימני; והשמאל, המורכב מהחצי השני של הצבא, הונהג על ידי מר מרטינוס קירנס, אנס. לאחר שסילקנו כך את כוחותינו צעדנו מעט קדימה, כדי לפנות מקום לכמה מאנשינו שהיו מאחור, כדי שייכנסו לשורות, אשר לפיכך נעצרו כדי לאפשר לחלק האחורי לעלות, כאשר באופן בלתי צפוי למדי ולתדהמתנו הגדולה, נשמעו ארבע או חמש יריות בעורפנו, יחד עם צעקה נמרצת של tydt><>' vuur! [הגיע הזמן, הגיע הזמן, אש!]. על זה, כמו ברגע, נורו יותר משלושים יריות, והאינדיאנים, בהיותם נדהמים ומפוחדים, יצאו לטיסה והותירו 10 או 12 הרוגים, מלבד הפצועים.

1) כמה מהאדונים שנסעו על האי, ובדקו רבים מהם, סברו, שהאבן שממנה הם עשויים שונה מכל אחרת שראו באי, והיה הרבה מראה של עובדות. קוק, מקרא. לֹא. 16.

לאנשים אלה יש גפיים בפרופורציות טובות, עם שרירים גדולים וחזקים; הם גדולים בקומתם, והגוון הטבעי שלהם אינו שחור, אלא צהוב חיוור או צהוב, כפי שראינו במקרה של רבים מהנערים, בין אם משום שלא צבעו1 את גופם בכחול כהה, או משום שהם היו בדרגה מעולה ולפיכך לא היה להם צורך לעבוד בשטח. לאנשים האלה יש גם שיניים לבנות כשלג, שהן מסופקות בצורה יוצאת דופן, אפילו הישנות והחום, כפי שהעיד פיצוחו של אגוז גדול וקשה, שקליפתו הייתה עבה ועמידה יותר מאבני האפרסק שלנו. שיער ראשם, וזקני רובם, היו קצרים, אף על פי שאחרים לבשו אותו ארוך, ותלוי על הגב, או קלוע ומפותל בחלק העליון של הראש בחולצה, כמו הסינים בבטאוויה, המכונה שם condt.

2) נראה שתיאור הפסלים של Roggeveen מראה שהוא מעולם לא התקרב לאחד מהם, אלא ראה אותם רק ממרחק של כמה מאות מטרים. ה"סל" שלו היה ללא ספק אחד מהגלילים העטרה של סלע טופרית שעליהם ניצבו רוב הדמויות.

1) פתח הדלת הוא באמצע צד אחד, מעוצב כמו מרפסת וכל כך נמוך וצר כדי להרשות לאדם להיכנס על ארבע. Cook, Bibl. לֹא. 16.

מה מורכבת צורת הפולחן של האנשים האלה לא הצלחנו לאסוף כל ידע מלא, בגלל קוצר שהותנו ביניהם; שמנו לב רק שהם מבעירים אש מול דמויות אבן מסוימות גבוהות להפליא שהקימו; ולאחר מכן כופפים על עקביהם עם ראשים מורכנים, הם מקרבים את כפות ידיהם ומגבים ומורידים לסירוגין.

1) או שיש ביניהם רק מעט נקבות, או שרבות נמנעו מלהופיע במהלך שהותנו, אומר קוק. קוק, ביבל. לֹא. 16.

2) הבית הגדול ביותר שראיתי היה באורך של שישים מטרים, שמונה או תשעה מטרים גובהו באמצע, ושלושה או ארבעה בכל קצה, רוחבו בחלקים אלה היה כמעט שווה לגובהו. קוק, ביבל. לֹא. 16.

זה לא היה מובן לנו איך האנשים האלה מבשלים את האוכל שלהם, כי איש לא הצליח לקלוט או למצוא שיש להם סירי אדמה, מחבתות או כלים.

2) הם בנויים, או יותר נכון מפנים, באבנים חצובות בגודל גדול מאוד; והביצוע אינו נחות מחתיכת הבנייה הפשוטה הטובה ביותר שיש לנו באנגליה. הם לא משתמשים בשום סוג של מלט; עם זאת, המפרקים קרובים מאוד והאבנים נקבו ונכרכו זו בזו, בצורה מאוד אמנותית. Cook, Bibl. לֹא. 16.

3) המילה במקור היא stoep. אין ביטוי נרדף באנגלית, אם כי 'מרפסת', 'סף' או 'פיאצה' כל אחד מהם מתאים באופן מסוים.

לאחר מכן, לאחר שנחרטנו מלבצע כל חקירה מפורטת מספיק, הגענו למסקנה שחייבות להיות להן אבני צור חלולות וגדולות מתחת לאדמה, שמחזיקות מים כשהן מתחילות להרתיח משהו.

לבתי מגורים אלו אין יותר מדרך כניסה אחת, שהיא כה נמוכה עד שהם עוברים בזחילה על ברכיהם, בהיותם עגולים מלמעלה, כקמרון או קשת1; הגג גם הוא מאותה צורה.

יום שישי ה-10 באפריל1, 1722.

הנשיא כינס את מפקדי המשלחת הזו, כדי שכל אחד יגיש את רעיונותיו ודעותיו בנוגע לאי שזה עתה נמצא, דהיינו, האם לאור גילוי זה ההחלטה שקלה ואומצה מועצה זו ב-2. יש להקפיד ולהתקיים בדייקנות: או אם, להיפך, עלינו להמשיך במסלולנו עוד מאה קילומטרים מערבה, כיון שהארץ הזו התגלתה2 (שנקראת על ידינו Padsch Eyland, כי היא נראתה והתגלתה ביום הפסחא) לא ניתן לומר שהיא רחבה קטנה, נמוכה של מרחק של שישה קילומטרים וגבוהים בהולנדית וגבוהה. ארץ3, שהייתה מונחת במרחק של 8 או 9 קילומטרים מאיתנו כאשר הגלריה האפריקאית עשתה את האות של קרקע באופק. מכיוון שמרחק זה עשוי להיחשב נכון בבטיחות, בהתחשב בכך שלקח לנו את כל היום שלאחר מכן, עם רוח רעננה נושבת, להגיע למרחק של כמה קילומטרים לערך עד ערב. גם לא ניתן לכנות את הארץ האמורה כחולית, כי מצאנו אותה לא רק שאינה חולית אלא להיפך פורה ביותר, מייצרת בננות, תפוחי אדמה, קני סוכר בעובי יוצא דופן ועוד מיני מיני רבים של פירות הארץ; אמנם חסר עצים גדולים וחיות בית, למעט עופות. המקום הזה, בכל הנוגע לאדמתו העשירה והאקלים הטוב, הוא כזה שאפשר להפוך אותו לגן עדן ארצי, אם היה מעובד ומעובד כהלכה; מה שנעשה כעת רק במידה שהתושבים מחויבים לשמירה על החיים. ויתרה מכך, זה די פסול לתת לגילוי הזה שם של טווח של אדמה גבוהה; אם מניחים שבמזל רע הפלגנו על האי הנמוך והחולי מבלי לראות אותו, וזה לא סביר, שכן מסלולנו היה מכוון בצורה כזו שבהכרח היינו צריכים לראות את זה אם כן שאי הפסחא הזה הוא הארץ שמתוארת כטווח של אדמה גבוהה. לכן אפשר להסיק עם סיבה טובה שאי הפסחא הזה הוא ארץ אחרת מכל ארץ אחרת שאנו מחפשים, ושחלק אחד מהמסע שלנו נעשה טוב; מאחר שהוא לא מצליח להציג את המאפיינים השייכים לארץ שאנו מקווים להיפגש איתה. הנשיא מגיש את כל ההערות לעיל לעיון במועצה זו, על מנת להיעזר בחוות דעתה ככל הראוי.